
שמואל ארנון
שמואל ארנון עלה כילד עם משפחתו מעיראק בשנת 1950 במבצע "עזרא ונחמיה". לאחר כשנתיים במעברת באר שבע המשפחה עברה להתגורר בשכונה א' בעיר, שעדיין הייתה בתהליך בנייה. למד בבית ספר יסודי דתי בשכונה וסיים לימודיו בתיכון הדתי במגמה הריאלית. שירת בחיל שריון בגדוד 82 חטיבה 7, השתתף כטנקיסט בקרבות ששת הימים בסיני, וכן במבצעים נוספים. למד בפקולטה למתמטיקה ומדעי-המחשב באוניברסיטה בירושלים וסיים עם תואר ראשון . בסיום לימודיו החל לעסוק בהוראת מתמטיקה ומדעי המחשב. היה מרכז מגמת "מדעי המחשב" בבית הספר לטכנאים והנדסאים "בסמ"ת" בחיפה. במקביל מונה מטעם משה"ח למנחה שלמקצוע זה במחוזות חיפה והצפון. בשנת 1980 הקים את המק"מ (המרכז לקידום יישומי המחשב בחינוך), שהיה הגוף הראשון והבולט בארץ שעסק בשימושי המחשב בהוראה ובלמידה, והיה מנהלו עד פרישתו לגמלאות. תוך כדי עבודה סיים לימודי תואר שני וד"ר, במחלקה להוראת הטכנולוגיה והמדעים בטכניון בחיפה. נשוי + 3 ילדים. עם פרישתו לגמלאות התמסר לכתיבת ספרים ושירים.
הספר הנו רומן, המבוסס על יסודות אוטוביוגרפיים, המתאר את חוויותיו של המספר ותהליך התבגרותו.
החיים במעברה ובדירת שיכון,
חוויותיו מול אביו החייט בעיר העתיקה של באר שבע,
חלומות וסיוטים על הנחשים ששורצים באזור,
קשיים והתמודדות בבית ספר כילד שאינו יודע לקרוא עד אמצע כיתה ג'.
בתיכון, עקב "טעות", הוא נחשב למצטיין במתמטיקה, ובעקבות זאת עלה על נתיב שהוביל אותו ללימודי מתמטיקה באוניברסיטת העברית ומחשבים בטכניון.
הסיפור מתאר קשר רומנטי סוער, תוך כדי לימודיו, עם יפהפייה הִיפִּית, שהוביל אותו למשבר רגשי עמוק.
על הספר
"היהלומים מערמת החול" הנו ספר הביכורים של ד"ר שמואל ארנון, הראשון מתוך טרילוגיה העוסקת בקשיים של עולים חדשים בתקופת ראשית המדינה, ההתמודדות איתם וההתגברות עליהם. שני הספרים האחרים, הנמצאים בשלבי כתיבה, הם: "מעיר הנהר לעיר המדבר" ו"חלב עיזים". יש להדגיש שמדובר בטרילוגיה ,ולא בסאגה של משפחה בת כמה דורות. הבחירה האישית הייתה להתמקד בעיקר בדורו של המחבר משלושה היבטים: דור הבנים, דור ההורים ודור הבנות של ראשית המדינה.
אפשר להגדיר את הספר כרומן התפתחות. או רומן התבגרות. התפתחות כרוכה גם במימוש הפוטנציאל החבוי בילד. ההתמודדות אינה פתטית ומתוארת מתוך איפוק.
הספר הוא תיאור של התמודדות. התמודדות המתחילה בגיל הילדות. שלב זה בחיים הוא משמעותי מאוד. עיצוב האישיות. אופציות לתאר את הבית את המשפחה ואת יחסי הכוחות. בתוך המשפחה. אין בהתמודדות אופי בכייני או מתלונן. היא מתוארת באיפוק וההימנעות מהמלודרמטי והפתטי.
מעגל חשוב הוא בית הספר. המקום האמור להיות כור היתוך. מקום בו מתגבשת זהותו של הילד. קבוצת השווים. מעמדו בה. יכולת השתלבותו. עימות בינו לבין ילד אחר אשר מעמדו גבוה יותר.
מעגל חשוב נוסף הוא השכונה. כיום ניתן למצוא פחות תיאורים של הווי שכונתי בגלל אופי הילדות, האורבניזציה, הילדות בצל מחשב וטלפון סלולארי. ילדות אחרת.
ממד ההתפארות והטפיחה העצמית על השכם נעדר לחלוטין. המספר מתאר באיפוק ובתמציתיות את אותו מימוש של פוטנציאל ללא דברי רהב. הצניעות הזאת מוסיפה ממד של חן לספר הזה.
הווידוי על אי ידיעת קרוא וכתוב עד כיתה ד' בשלב מסוים. הווידוי על הביישנות מעוררים אמפתיה רבה של הקורא. בולט בספר יסוד אהבת האדם. אהבת המספר לשכונה, למשפחה, לסביבה. אהבת אדם זו מתקשרת גם לרוח האופטימית של הספר.
הגיבור מתואר על פי כמה מאפיינים : במעגל המשפחתי, יחסיו עם חבריו, יחסו לבית הספר. כישרונותיו, דיבורו, עדותו על עצמו ועל חולשותיו, אהבתו ואכזבותיו.
עלילת הספר בנויה מזיכרונות שונים משמעותיים בחייו של המספר. הכתיבה בגוף ראשון מגבירה את האמפתיה של הקורא עם המסופר. אין כאו התפארות וניכרת הצניעות גם כאשר הוא מדבר על הצלחותיו. ניכר בעלילה המתח בין הפוטנציאל לבין מימושו. תחילה אין הגיבור מודע ליכולותיו אך סיטואציות שונות מלמדות אותו על הכישרונות החבויים בו כמו כתיבה, מהירות בריצה ומתמטיקה.
ההסתגלות היא מוטיב מרכזי בספר. קיים יחס ישיר בין יכולת ההסתגלות לבין ההצלחה של הגיבור. ככל שהוא מסתגל יותר כך הוא גם מתקדם יותר ומצליח יותר. ההסתגלות תלויה כמובן ביכול ההתמודדות.
מן השירות הצבאי לקח המספר פרק אחד מאלף המלמד על מסירותו של האבאשר מחפש אותו לאחר שנפצע וממטיר עליו עצות לחיים. ניכר כאן גם ההומור וגם היחס מלא האמפתיה של המספר אל האב.
פרשת האהבה שמתאר המספר, עם נוֹמי, היא מתעתעת והפכפכה. מצד אחד תעתועים ואי יציבות מצד שני הקרבן אשר אינו יכול לעשות הרבה. כדי לשנות את המצב.
."הספר היהלומים מערמת החול מציג את עולם בני העולים החדשים בשנותהחמישים והשישים, תקופה אשר נעלמה ואיננה. סגנון הכתיבה אותנטי ואישי וסוגת הכתיבהמעניינת ומיוחדת. הסיפור קוהרנטי, גדוש עלילות והתפתלויות, שמשתלבות למארג מרתק שקשהלהניחו מהיד".
"... הסיפור מצליח להאיר את החיים בעיראק, האווירה,העושר והעוני, היופי והצבעוניות, ההידור, אך גם השחיתות שהייתה בשלטון בבתי המשפטובמשטרה. הסיפור הוא סוג של גַלְעֵד לדור של היהודים העיראקים שהיו ציונים, עזבוהכל שם ובאו לארץ. כתב היד כולו מאד מעניין, מרתק ביותר ומאיר תקופה, מקומותואנשים ייחודיים. הוא כתוב היטב ובשפה טובה, העלילה זורמת באופן בהיר ועוברת ביןהזמנים והגיבורים השונים בצורה טובה. הספר מאד מוצלח ומומלץ בכל פה.
"שמואל יקר, התרגשתי מאוד לקבל את פריעטך "היהלומים מערמת החול". הספר נוגע ללב, מרשים ומעורר השראה. שמחתילהיחשף לאתגרים והחוויות של העולים החדשים בשנים הראשונות של העיר באר שבע, כפישמוצגים בספרך. מאחל לך עוד שנים רבות וטובות של כתיבה וחדוות יצירה. בהערכה רבה.